איך ממליצים ומעבירים את החוויה הפסיכית שג׳וב העביר אותנו. נתחיל בזה שג׳וב הוא קודם כל חבר, הוא חבר יקר כבר שנים. כשהחלטנו להתחתן אמרתי לגל ״אני מתחתנת רק, אבל רק עם ג׳וב ולא אף אחד אחר. אם זה לא ג׳וב אין חתונה!״ חחחחחח.. ג׳וב היה המנצח הכל יכול על החתונה שלנו. מהרגע שהודענו לו, מעבר לשימחה העצומה המשך שהייתה. הוא עזר לנו בהכל, כל דבר שהוציא מהפה אוטומטית הגבנו ב ״אמן, מה שתגיד״ וכך היה. הוא הוביל אותנו מההתחלה ועד הסוף. בזכותו החתונה הייתה כפי שהייתה, גם בקשר למקום, גם בקשר לחיבור עם הצלמים, גם מקור רוגע אין סופי בקשר לכל דבר והמון הכלה ואהבה. קשה להכניס בכמה מילים את החוויה שברנו איתו. חוויה שנחקקה בליבנו לנצח! ג׳וב אנחנו אוהבים אותך כמו שאי אפשר לתאר בכלל! תודה עליך, תודה שאתה בחיים שלי אישית כבר מעל עשור, תודה שאתה חבר ואח קודם כל מעל הכל ותמיד לטובתינו. לגבי המוזיקה - ג׳וב בהתמחות הכי גדולה ועמוקה שלו הוא מגיע מעולם ההיפ הופ, עולם האולד סקול. זה זורם בדם שלו כמו חמצן. הוא חי את העולם הזה. ככה הכרנו, במסיבות רנדומאליות בנערים עד למצב שהלכתי אחריו לאיפה שלא היה. בין אם היה באשדוד ובין אם היה בחיפה. הייתי שם. הצורה שבה הוא מנגן מכניסה אותך לעולם אחר. ובזכות ההיכרות המדהימה הזו הפכנו לחברים, עמדתי לידו לא מעט פעמים בעמדה וכל פעם מחדש נדהמתי מהצורה שבה הוא עובד. הוא תמיד בלייב, אין סטים מוכנים מראש, הוא בא להרגיש, הוא מגיע לאהוב את הקהל, לא משנה מי ברחבה הוא יודע בדיוק מה לשים כדי לגרום לקהל להשתגע שיר אחרי שיר אחרי שיר אחרי שיר. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. הוא תמיד משנה, מכוון וממקסס לפי הקהל ומתאים את עצמו למה שהקהל אוהב. יש לו קולטני על, יש לו חוש שישי למוזיקה ולאנשים. האינטיליגנציה הרגשית שלו כל כך גבוהה שכל פעם מחדש שעמדתי לידו בעמדה נפעמתי מרמת הידע על מוזיקה שיש לו, כל כך הרבה ידע ויכולת שליפה מהמותן כל פעם מחדש כדי להתאים את עצמו לקהל. וכאבי הרגליים מדברים בעד עצמם כל פעם מחדש. ג׳וב הוא האווירה עצמה. בעלי לא מתחבר להיפהופ וברור היה שלא כל החתונה תהיה רק היפהופ, אך מעצם מה שראיתי והידיעה שהוא עושה חתונות לא היה לי ספק בכלל שגם בעלי יהיה מרוצה מהמוזיקה בשבילו, בשביל המשפחהמוהחברים שלו וגם בשביל המשפחה והחברים שלי. וככה היה.. שתי דוגמאות קטנות שאולי, אולי יוכלו להעביר את האירוך שהיה שם. 1) חבר קרוב שלי בסוף החתונה אמר: ״כואבות לי הרגליים כאילו אני אחרי 3 ימי טומורולנד רצופים״ אוי כמה שהוא היה מדוייק!! 2) דדון הצלם המהולל והמוכשר בתגובה יומיים אחרי: ״אני בהלם, מעולם לא ראיתי רחבה בתפוסה מלאה שמתרוקנת לגמרי לרבע שעה שלמה כי יש פאקינג בריכה, ואחרי רבע הרחבה חזרה לתפוסה מלאה! בחיים לא ראיתי רחבה מלאה שמתרוקנת לגמרי לאטרקציה וחוזרת לתפוסה מלאה כאילו לא התפרקה בכלל!״ שתי תגובות שנזכור לנצח. והכל בזכות ג׳וב. בוא נגיד שאנחנו בכושר טוב, לא היו עזרים חיצוניים שיגרמו לנו לרקוד גם כשהגוף עייף. רקדנו במשך 5 שעות רצופות, לא הצלחנו להתנתק מהרחבה. אני באופן אישי לא היה מושג איך הבחוץ נראה כי פשוט לא הצלחתי לצאת מהרחבה. כל שיר העיף אותי, את בעלי ואת כל הסובבים. לא הצלחנו לצאת מהרחבה. רקדנו כמו משוגעים מ 19:30 עד 00:30. ולמרות כל הכושר שאנחנו נמצאים בו, יצאנו עם שרירים כואבים בטירוף וצלענו למשך 3 ימים רצופים אחר כך מרוב שנתפסו לנו הרגליים הבטן והגב!
