התחתנו ב-19/11/20, אחרי דחייה וחצי (דחייה מהתאריך המקורי שהיה ביוני ועוד משחק של כמה ימים כשהבנו שהמתכונת המקורית לא יוצאת לפועל) באירוע מצומצם שכלל 20 אורחים בגן בחוץ ו-10 אורחים בתוך הבית ב-2 קפסולות.
בית עובד Tamar Nevo - Schiffini (של Tamar Nevo). אל תמר הגעתי בעקבות המלצה של מעצבת השמלה שלי. המקום פשוט קסום ואינטימי. במקור תמר פתחה את ביתה עבור אירועים עסקיים וברוח התקופה גם עבור חתונות קטנות, שהדגש בהן הוא על אוכל טוב, אבל באמת טוב וברמה גבוהה, בניצוחם של מיטב השפים בישראל. התמונות מדברות בעד עצמן.
עיצוב – אלון חסון. אלון ותמר עובדים יחד כבר תקופה ארוכה והבחור פשוט אומן ומקצוען. הוא חשב על כל תרחיש ותכנן הכל בצורה מדהימה.
את לילוש אני מכירה מהימים שהיא עשתה לי בייביסיטר ולכן היה ברור שהביקור הראשון שלי בחיפוש אחר שמלה יהיה אצלה. לילוש היתה אוזן קשבת לכל בקשה והיה לה חשוב שאצא מרוצה (גם כששיניתי מפעם לפעם את דעתי).
נעליים – Nine-west – נעל עקב קלאסית (עם הפס) וקצת נצנצים בשביל החגיגיות.
בן גוטר. יש כאן המון מחמאות על הבחור ובחלומות הכי פרועים שלנו לא דמיינו שנצליח להביא אותו לחתונה שלנו, אבל ברוח התקופה בן גילה כלפינו אנושיות ואמפתיה ונתן לנו כל כך הרבה שקט. אפילו בחתונה כל כך קטנה הוא הצליח להרקיד גם את המבוגרים בקפסולה הראשונה וגם את הצעירים בקפסולה השניה, ואפילו עזר לנו להשיג מקרן לטובת סרט שהכינו החברים. כל מילה טובה כאן עליו בקבוצה מוצדקת.
במקור סגרנו עם צלם אחר, אך לאור כל השינויים בתאריכים נאלצנו לחפש מחדש וכך הגענו לירין. ירין צילם כמה חתונות של חברים שלנו וישר התאהבנו בסגנון הצילום שלו. הוא היה הצלה של ממש וחיבר אותנו גם לצלם וידיאו שהוא עובד איתו. שנינו לא אנשי מצלמה ואני במיוחד הייתי מאוד נבוכה בתחילת היום, וירין הצליח בכישרון רב לייצר לנו תמונות טבעיות ויפות ששנינו לא יכולים להפסיק להביט בהן.
איזו בחירה מוצלחת. אנה איפרה כמה חברות טובות שלי ומה שזכרתי ממנה בעיקר זה את הנועם והחייכנות, וכמה שהייתי צריכה את זה. הייתי בטוחה שאהיה ממש קול ביום החתונה, אבל איכשהו גם עלי הלחץ השתלט ואנה היתה שם בשביל להפוך הכל להרבה יותר קל ופשוט. עבורי היא היתה הרבה מעבר לאיפור שיער (שהיה בדיוק מה שרציתי) באותו יום, ובזכותה הצלחתי לחייך.
וואו וואו וואו. כשרוברט ואני הבנו שהולכים על אירוע קטן אמרנו לעצמנו שהדבר הראשון שלא נתפשר עליו הוא אוכל. תמר בעלת המקום חיברה אותנו לכמה שפים מצוינים ובסוף בחרנו בלה-טאבון. האוכל לא נפל ממיטב המנות של מסעדות שף, גם ברמת הנראות וחשוב מכך ברמת הטעם. האוכל היה כל כך מדהים שבסוף הערב האורחים ביקשו את הפרטים של השף.
מבחר חליפות ענק עם יחס אישי ומקצוענות בהלבשה.
אביבה עיצבה לי את סיכת החלומות בדיוק כפי שביקשתי. יש לה תכשיטים סופר ייחודיים בסגנון רומנטי.
חיפשתי משהו קלאסי ומצאתי אותו אצל איה, שהיתה מקסימה ואפילו שהעגילים לא היו במלאי היא ייצרה לי אותם במיוחד תוך כמה ימים.
ייצר לנו סרט וידיאו פשוט מקסים ותפס את כל הרגעים היפים של הערב.
הרב חיים הורוביץ. את הורי חיתן אביו של חיים ז"ל, וכשאמא שלי הציעה שהוא יחתן אותנו נדלקנו על הרעיון של סגירת המעגל. חיים פתוח לכל בקשה, זורם, קליל ולא מציב מגבלות וקשיים. הוא הצליח במהלך החופה גם לרגש וגם לתקתק. מומלץ בחום למי שמחפש רב ענייני ומדויק.
בר – נושא האלכוהול איכשהו נדחק לרגע האחרון והיה מאוד לא ברור. את האלכוהול עצמו ההורים רכשו, אבל הקסם האמיתי היה הברמן שלנו Aviv asael. אל אביב הגענו דרך ירין הצלם שלנו, ברמן מנוסה שעבד בימים פחות מטורפים בגני אירועים כמו הגבעה בברנר. אחרי שיחה קצרה בטלפון ובלי לבלבל את המוח יותר מידי – אביב התייצב למשימה במקצועיות ולא נח כל הערב עד שלכולם היתה כוס שתיה ביד.
מתנות DIY לאורחים – הזמנו אריזות Thank you מעלי-אקספרס ומילאנו אותן בשקיות קטנות של קפה טחון וחליטת תה שרכשנו בשוק.
מילה קטנה לכל מי שמרגישה שהחלום על אירוע גדול נגזל ממנה – לקח לי המון זמן להשלים עם הרעיון של חתונה קטנה, ואמנם זו חוכמה בדיעבד אבל שנינו מרגישים שהיה לנו ערב מיוחד שלא היינו מחליפים בעד שום חתונה גדולה.